סופרמרקט הככר גוטמן (1985) בע"מ נ' אריקה

החלטה

1.בהמשך לדיון ביום 27.11.13 ולאחר עיון בבקשה שבכותרת (מס' 23) ובסבב התגובות לה, להלן החלטה בבקשה זו, הכוללת מספר עניינים הטעונים הכרעה.

2.באשר לראיות האלקטרוניות שהגישה התובעת – מדובר בראיות צילומיות (קבצי וידיאו), המאוחסנות באצבע זיכרון (disk on key), שהוגשו לתיק, אליהן התייחס עד התביעה ברק גוטמן בתצהירו. הגשתן של ראיות אלו לתיק מאושרת בזה, כפוף להבהרה, כי לנתבעת תהא זכות לחלוק על קבילותן של ראיות אלו, כולן או חלקן, בסיכומיה. להקלטת שיחת הטלפון אתייחס להלן בנפרד.

3.באשר לתצהירים מטעם עדי התובעת – מתגובת הנתבעת עולה, כי מסתמנת התנגדות מטעמה (מטעמים של אי קבילות, העדר רלבנטיות, מניעות, שינוי חזית) ביחס לחלקים כאלה ואחרים בתצהירים אלו וביחס לחלק מן הצרופות לתצהירים. הנתבעת לא הבהירה בתגובתה לעניין היקף טענותיה אלו, ולאלו חלקים מתצהירי התביעה ומוצגיה מתייחסות טענותיה, ואף טענה כי ביסוסן של חלק מטענות אלו טעון חקירה נגדית.

מובהר, כי אין בעצם הגשת התצהירים, מטעם מי מבעלי הדין, לתיק בית המשפט, כדי להכשיר את תוכנם, כמכלול. כך אף לגבי הצרופות לתצהירים. באשר לשאלה מהו המועד שבו תינתן לבעלי הדין אפשרות להציג טענותיהם בעניין, מובהר, כי אין צורך להגיש בקשה נפרדת קודם לישיבת ההוכחות. בית המשפט ישקול, במהלך שמיעת ההוכחות, ובאם אכן תתעוררנה טענות כאמור במהלך חקירות העדים, האם יש מקום לשמוע טיעון ולהכריע בטענות אלו תוך כדי ישיבות ההוכחות, או שמא יש לדחות הדיון וההכרעה בהן לשלב הסיכומים ופסק הדין.

מובהר עוד, כי שיקול הדעת בעניין זה יופעל, בין היתר, בהתחשב בשיקולי יעילות הדיון והשפעת הכרעה כאמור על משכי החקירות הנגדיות וכן בהתחשב במורכבות הטיעון. בהקשר זה מובהר, כי שיקול דעתו של בית המשפט בעניין זה לא בהכרח יהיה אחיד לעניין כלל הטענות ויתכן, כי טענות מסוימות תוכרענה על אתר, תוך כדי דיוני ההוכחות, בעוד שביחס לטענות אחרות, תשמר זכות הצדדים לטיעון בגדר הסיכומים והכרעה בהן תעשה כחלק מפסק הדין.

4.באשר לתמלול הקלטתה של שיחת טלפון בין מר גוטמן לנתבעת – מדובר בתמליל והקלטה קצרים של שיחה טלפונית בין מר ישראל גוטמן לבין הנתבעת, בה הודיע מר גוטמן לנתבעת על פיטוריה עקב מעשי גניבה חוזרים אשר תועדו, לדבריו, במצלמות החנות.

הנתבעת התנגדה להגשת ראיה זו, בטענה כי אופן הגשתה אינו עומד בדרישות מבחן הקבילות הטכני הקבוע בפסיקה לעניין הגשת הקלטה כראיה (בהעדר תצהיר המקליט בנושא, אי הגשת ההקלטה המקורית, וסימני שאלה ביחס לתמליל השיחה שהוגש). כן טענה, כי עצם קיומה של ההקלטה לא גולה לה בשלב הראשון של ההליכים המקדמיים וכי גם בהמשך, למרות אזכור קיומן של הקלטות בידי התובעת, לא נמסר עותק מהן, או מתמליליהן, לעיון הנתבעת, בטענה לחסיון.

התובעת טענה מנגד, בתשובתה לתגובה, כי ההקלטה תקינה בפן הטכני ועומדת בדרישות הדין והפסיקה בהקשר זה, וכי היא ויתרה בשלב התצהירים על טענת החיסיון וחשפה את ההקלטה ותמלילה. התובעת השלימה בתצהירה שתמך בתשובה לתגובה התייחסות לפן הטכני הכרוך בהגשת ההקלטה ושאר הראיות האלקטרוניות, וזאת בנוסף לאמור בהקשר זה בתצהירי העדות הראשית מטעם ישראל גוטמן וברק גוטמן.

באשר להתנגדות הנתבעת בטענה לאי גילוי ההקלטה בשלב ההליכים המקדמיים – בהחלטת בית המשפט בדיון ביום 28.6.09 בעניין גילוי ועיון במסמכים, הורה בית המשפט לתובעת, כי באם היא עומדת על טענת החיסיון או מבקשת לדחות העיון בהקלטות לשלב מאוחר יותר של ההליך, עליה להגיש בקשה כדין בעניין. בקשה כאמור לא הוגשה, אך מאידך ההקלטה עצמה לא גולתה כחלק מהליך העיון במסמכים שנמסרו לנתבעת, ונחשפה רק בשלב הגשת עדויות התביעה.

ואולם, אף הנתבעת, למרות שלא קיבלה לידיה בשלב העיון את ההקלטה הנדונה, ואף נכחה לדעת כי התובעת לא הגישה בקשה בעניין חסיון/דחיית עיון ביחס להקלטות, לא פנתה לבית המשפט בבקשה לקבלת ההקלטה/הקלטות שנזכרו בתצהיר גילוי המסמכים. זאת, למרות שבהחלטת בית המשפט הנ"ל ניתנה, לשני הצדדים, זכות להגיש כל בקשה לתיק בנוגע להליכים המקדמיים וביחס לכל מחלוקת פתוחה בנושא, ואף נקצב על ידי בית המשפט לוח זמנים בעניין זה (ראה עמ' 4 ש' 29-31 לפרוטוקול הדיון ביום 28.6.09). מכאן, שאף הנתבעת, מטעמיה, בחרה שלא לעמוד על זכויותיה ולא לחדד את המחלוקת בנושא ההקלטות לפני בית המשפט, עד כה.

מעבר לכך, הואיל וההקלטה נחשפה והוגשה בשלב הגשת ראיות התביעה, ובשים לב לכך, כי מדובר בהקלטה קצרה ביותר, של שיחה אשר הנתבעת הייתה צד לה, הרי שלא נפגעה באופן ממשי יכולתה של הנתבעת להתגונן ולהתמודד עם הקלטה זו בשלב הגשת הראיות מטעמה.

בנוסף לכך יש לקחת בחשבון את מטרתו העיקרית של ההליך המשפטי – ירידה לחקר האמת, על יסוד תמונת ראיות מלאה ככל הניתן אשר תוצג לפני בית המשפט.

בנסיבות אלו ומהטעמים הנ"ל, איני סבורה, כי יש לשלול האפשרות להגשת ההקלטה הנדונה בשל אי גילויה בשלב ההליכים המקדמיים. לצד זה מובהר ומוזכר, כי לבית המשפט סמכות, הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, ליתן משקל להתרשמותו מאופן ניהול ההליך על ידי בעלי הדין, בשלב פסיקת הוצאות ההליך, או כטעם לאי פסיקתן.

באשר למבחן הקבילות הטכני – אני סבורה, כי אין למנוע הגשת הראיה אף מטעמים הנוגעים להיבט זה. אכן, ההקלטה המקורית לא הוגשה, אך מן התשובה לתגובה והתצהיר התומך בה מטעם ברק גוטמן עולה, כי לטענת המקליט מר ברק גוטמן, ההקלטה המקורית של השיחה בין ישראל גוטמן לנתבעת אינה בנמצא כיום, היות ובוצעה באמצעות מכשיר טלפון ישן שאינו מצוי עוד כיום ברשותו, ואולם הוא הספיק לשמור עותק מהקלטה זו בסמוך לביצועה, על גבי קובץ מחשב, שתומלל. מר גוטמן אף התייחס בתצהירו זה, בנוסף לאמור בתצהיר עדותו הראשית בעניין, להיבטים הטכניים האחרים הנוגעים להקלטת השיחה על ידו, לרבות היכרותו את פרוצדורת ההקלטה באמצעות מכשיר הטלפון, היותו של המכשיר תקין בזמנו, היותה של ההקלטה שלמה ותואמת את המקור, ללא שיבושים תוספות או השמטות כלשהן.

משכך, ובהתחשב כאמור אף במטרה המרכזית של ההליך המשפטי – ירידה לחקר האמת, אין מקום לשלילת האפשרות לעצם הגשת ההקלטה הנדונה כראיה.

כמובן, שבמסגרת חקירתם הנגדית של עדי התביעה, ניתן יהיה לחוקרם אף ביחס להצהרות הנוגעות לביצוע ההקלטה ותמלולה, ולהיבטים טכניים אחרים הקשורים אליה. טענות אחרות הנוגעות להקלטה זו, כגון המשקל שיש לייחס לה, הן לגופה והן נוכח תמונת הראיות הכוללת, מקומן בשלב הסיכומים.

5.באשר להודעת התובעת בדבר הכללת מסמכים נוספים כראיות - בעת הגשת ראיותיה, בסעיף 3 להודעה הנלווית לראיות עצמן, התייחסה התובעת, באופן כללי וגורף, למסמכים וראיות שהוגשו לתיק זה במסגרת הליכי ביניים, וכן למסמכים מהליך משפטי נוסף בין הצדדים בבית הדין לעבודה (תיק עב' 3368/10) ומהתיק הפלילי שהתנהל כנגד הנתבעת (ת.פ. 30539-06-10).

צודקת הנתבעת בטענתה, כי פרוצדורת "הגשת ראיות" זו, על דרך האזכור או ההפניה, אינה עומדת בהחלטת בית המשפט שניתנה לעניין הגשת הראיות ואינה תקינה לגופה. אמנם, מדובר במסמכים המוכרים לנתבעת, בהיותה צד להליכים הנוספים הנ"ל, ואולם היא זכאית לקבל את תיק מוצגי הליך זה בצורה מסודרת ולדעת, מראש ובאופן מדויק, מהי תמונת ראיות התביעה עימה היא צפויה להתמודד בהליך זה, בין היתר לצורך הכנתה לחקירתה הנגדית בתיק על ידי בא כוחה. זאת, בפרט כשמדובר בהיקף מסמכים נרחב, הכולל מסמכים מלפני שנים רבות.

יוער, כי אף מבחינת בית המשפט נכון וראוי הוא, כי הצדדים יגישו ראיותיהם בצורה מסודרת, מראש, כך שיתאפשר לבית המשפט, אשר ההליכים הנוספים לא התקיימו לפניו, להתכונן לדיון ולהכיר כראוי את חומר הראיות עוד קודם לשמיעת ההוכחות בתיק.